המדרון החלקלק של "סיירות הביטחון"

 

לאחרונה אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת; ברשויות רבות במדינה מוקמות "סיירות ביטחון" הפועלות במטרה לטפל באירועי בטחון או פלילים המתרחשים בשטחה של אותה רשות. סיירות אלו מורכבות לעיתים מפקחים עובדי הרשות המקומית ולעיתים אפילו מעובדי חברות שמירה.

 

כפי שיוסבר להלן, למרות ההישגים של אותן סיירות במישור הפחתת הפשיעה ושיפור תחושת הבטחון, מדובר ביישויות בעיתיות מאוד הפועלות במדרון חלקלק בכל הנוגע להפעלת סמכויות.

 

החוק במדינת ישראל מכיר רק בסוג אחד של "סיירת בטחון". מדובר בסיירות הבטחון של רשויות הפועלות במסגרת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011.

 

חוק זה יוצר בעל תפקיד חדש בשם "פקח מסייע" שהנו פקח, עובד הרשות המקומית אשר הוסמך כפקח עירוני לאחר מעבר קורס בן שמונה ימים עליהם מתווספת הכשרה נוספת של חמישה ימים. פקחים אלו רשאים לסייע למשטרה בטיפול בעבירות אלימות ובמסגרת הדבר רשאים לחפש, לתפוס חפצים ולעכב חשודים בנשיאת נשק ועבירות אלימות.

 

אלא שבפועל ניתן למצוא "בשטח" סיירות בטחון המורכבות מפקחים שאינם פקחים מסייעים ומעובדי חברות שמירה וגם הפקחים אשר הוסמכו כפקחים מסייעים עוסקים בפועל בטיפול באירועים שאינם בתחום סמכותם (אלימות במשפחה למשל).

 

על מנת להבין טוב יותר את המצב יש לדון בסמכויותיה של כל קבוצה וקבוצה מבין אותן "סיירות":

עובדי חברת השמירה – מדובר בחלק מהמקרים בסיירים אשר הכשרתם מסתכמת בהכשרה תוך תפקידית ו"אימון שומר" בן תשע שעות באקדח. במקרים אחרים, עוברים אותם סיירים הכשרה של מאבטחים (לרוב מאבטחי מוסדות חינוך) במטרה להקנות להן סמכויות. בפועל אוכלוסיה זו אינה בעלת סמכויות רחבות יותר מאלו המוענקות לכל אדם בישראל שכן גם בוגרי הכשרת מוסדות החינוך רשאים להפעיל את סמכויותיהם רק בסביבתם הקרובה של מוסדות חינוך.

 

פקחים עירוניים – אוכלוסיה זו הוסמכה במרבית המקרים בסמכויות פקח על ידי ראש הרשות המקומית. מדובר בסמכויות של עובד ציבור (אפילו סמכויות נרחבות בחלק מהמקרים) אלא שבין סמכויות אלו לבין טיפול באירועי בטחון ופלילים אין דבר וחצי דבר. פקחים אלו רשאים אמנם לטפל בעבירות על חוקי עזר עירוניים לרבות בכל הנוגע למפגעים, פסולת, רעש וכו'  אולם אין להם סמכות (מעבר לזו הנתונה לכל אדם) לעכב אנשים, לחפש עליהם ולעשות שימוש בכח. כוחם של פקחים אלו בא לידי ביטוי בכך שבעת שהם מצויים בניידת שיטור משולב, סמכויותיהם משלימות את סמכויות השוטר עמו הם מסיירים ויחד ביכולתם לתת מענה מיטבי לכל אירוע הדורש זאת.

 

פקחים מסייעים – כאמור, מדובר בפקחים עירוניים שהוסמכו לשמש כ"פקחים מסייעים" במערך השיטור העירוני. פקחים אלה מוסמכים לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בהתאם לסמכויות שמקנה להם החוק כגון דרישת הזדהות, עריכת חיפוש כאשר יש חשד לשימוש שלא כדין בנשק ועיכוב. עם זאת, רק עשרים מתוך למעלה מארבע מאות רשויות נכנסו לתכנית הפיילוט שיצר חוק זה וכאמור, גם סמכותם של פקחים אלו הוגבלה לאירועי אלימות. כלומר, אין להם כל סמכות לפעול נגד גנבים, למשל והדבר אף נוגד את התכנית בנושא אשר נקבעה על ידי המשרד לבטחון פנים.

 

כיצד איפא פועלות סיירות אלו בהצלחה גדולה כל כך? הסוד טמון בצמד המילים "סיוע לשוטר". מדובר בשני סעיפי חוק, הראשון מצוי בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) המקנה לשוטר סמכות לדרוש מהציבור סיוע בעת ביצוע מעצר והשני סעיף מפקודת המשטרה המתיר לשוטר לתת כל הוראה סבירה הנחוצה לשם הגנה על בטחון הנפש והרכוש.

יוצא כי למעשה הסיירים מסייעים לשוטר, דבר שהופך את פעולתם לחוקית...

 

אלא שכאמור, המדרון חלקלק מאוד והשוטר אשר מתוך כוונת המחוקק עולה כי נדרש להיות במרכז העשייה ולקבל סיוע של הציבור, מוצא עצמו יוצא ממעגל העשייה ולעיתים הוא כלל אינו נוכח, דבר המעמיד בספק את סמכותם של מי שטוענים לסמכות מכח סמכותו של השוטר.

 

אלא שבישראל כמו בישראל עד אשר לא מתרחשת תקלה או לצערנו אסון, אין תמריץ לערוך שינויים במצב הקיים, בפרט כשהמצב נח למשטרה אשר מקבלת תגבור משמעותי לכוחותיה הדלים ולרשות המקומית המספקת שירות חסר לתושביה ולכן המצב מונצח, למרות פסיקה בנושא של בג"צ בפרשת סיירת חולון.

 

ונסיים בשני אירועים שאילולי חומרתם היו מצחיקים:

 

בעיר מסוימת נשלחה ניידת סיור עירונית המאוישת בעובדי חברת שמירה לטיפול באנשים חשודים משום שניידת המשטרה הייתה עסוקה באירוע אחר. משלא זכו בשיתוף פעולה מצד החשודים, הודיעו הסיירים לחשודים כי הם מעוכבים אלא שאז הזדהו החשודים כשוטרים ועיכבו את הסיירים אשר עיכבו אותם בחוסר סמכות. מזל שאנחנו בישראל וזה נגמר בסולחה...

 

בעיר אחרת העלו פקחי סיירת בטחון לרכבם חסרי בית וקבצנים ובמצוות ראש העיר "הגלו אותם" לעיר אחרת. למזלם לא היו באירוע זה נפגעים, שכן שוטרים אשר עשו פעולה דומה עם שוהה בלתי חוקי אשר שוחרר מבית חולים, הורשעו בגרימת מותו ברשלנות לאחר שהשליכו אותו מרכבם בסמוך למחסום. אגב, העלאת אדם לרכב והסעתו בניגוד לרצונו למקום אחר (או תוך התיימרות כבעל סמכות לכך) נחשבת לעבירה פלילית ובשפת המשפט הפלילי נקראת "חטיפה" עבירה שהעונש בגינה עומד על עשרים שנות מאסר.

 

לסיכום, מי שמפעיל סיירות בטחון חייב להזהר עד מאוד בכל הנוגע להגדרת משימות אותה סיירת ומומלץ כי כלל הרשויות יפעלו להסדיר בחקיקה ברורה את סמכויות אנשי הסיירות בטרם מישהו ישלם את המחיר.