חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998

1.       בחוק זה -

"גוף ציבורי" - כל גוף המנוי בתוספות, ולגבי משרד ממשלתי המנוי בתוספות - לרבות יחידות הסמך שלו;

"הועדה" - ועדת הערר לפי סעיף 7;

"התאמה ביטחונית" ו"סיווג ביטחוני" - כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

"מאבטח" - אדם שהתמנה לפי סעיף 13, לשם ביצוע פעולות אבטחה בגוף ציבורי;

"ממונה בטחון" - מי שמונה על פי חוק זה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה ועל הפיקוח עליהן, בגופים המפורטים בתוספות;

"נציג השב"כ" - מי שמונה על ידי ראש שירות הביטחון הכללי;

"מערכות ממוחשבות חיוניות" - מערכות ממוחשבות שנקבעו כחיוניות על ידי הגוף שהסמיכה לכך הממשלה;

"פעולות אבטחה" -

(1) לענין הגופים המנויים בתוספת הראשונה, השניה והשלישית - פעולות אבטחה פיזית, ולענין הגופים המנויים בתוספות הראשונה והשניה גם פעולות לאבטחת מידע;

(2) לענין הגופים המנויים בתוספת הרביעית - פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות;

"פעולות אבטחה פיזית" - פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

"פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות" - פעולות הדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות, שגוף שהסמיכה הממשלה קבע שהן מערכות ממוחשבות חיוניות, על מידע האגור במערכות אלה ועל מידע מסווג הקשור למערכת אלה, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור;

"פעולות לאבטחת מידע" - פעולות הדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי או מידע כאמור המצוי אצלו, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

"קצין מוסמך" -

(1) לענין הגופים המנויים בתוספת הראשונה - נציג השב"כ;

(2) לענין הגופים המנויים בתוספת השניה -

(א) לגבי פעולות אבטחה פיזית - קצין משטרה 2 ;

(ב) לגבי התאמה ביטחונית ופעולות לאבטחת מידע - נציג השב"כ;

(ג) לענין הגופים המנויים בתוספת הרביעית לגבי פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות - נציג השב"כ;

(3) לענין הגופים המנויים בתוספת השלישית - קצין משטרה 2 ;

(4) לענין הגופים המנויים בתוספת הרביעית שאינם מנויים בתוספת השניה - נציג השב"כ;

"קצין משטרה" - קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה;

"השר" - השר לבטחון הפנים.

הגדרות

(תיקון התשס"ה)

2.        (א) גוף ציבורי ימנה ממונה בטחון שיהיה כפוף במישרין למנהל הגוף הציבורי או לסגנו.

(ב) השר רשאי לפטור גוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית מן החובה למנות ממונה בטחון, ומשעשה כן - לא יחולו על הגוף הציבורי הוראות חוק זה.

(ג) (1) מי שמונה כממונה בטחון רשאי למלא תפקיד נוסף בגוף הציבורי ובלבד שאין בכך, לדעת הקצין המוסמך, כדי לפגוע בתפקידו כממונה בטחון;

(2) על החלטת הקצין המוסמך לפי פסקה (1) רשאי הגוף הציבורי לערור בפני הועדה.

(ד) פועל גוף ציבורי בכמה אתרים, רשאי קצין מוסמך לקבוע כי ימונה בו נוסף על ממונה הבטחון גם ממונה בטחון שיהיה אחראי באתרים שבהם

פועל הגוף הציבורי (להלן - ממונה בטחון מקומי); ממונה בטחון מקומי יהיה כפוף לממונה הבטחון.

(ה) היה הגוף הציבורי מנוי בתוספת השניה, רשאי הקצין המוסמך לקבוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) בהסכמת נציג השב"כ.

חובת מינוי ממונה בטחון

2א.      גוף ציבורי בתוספת הרביעית ימנה, באישור הקצין המוסמך ובהתאם לתנאי הכשירות וההכשרה שקבע, אחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות והפיקוח עליהן (בחוק זה - אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות); היה ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי בעל תנאי כשירות והכשרה כאמור בסעיף זה, רשאי הגוף הציבורי למנותו כאמור להיות אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות.

אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות

(תיקון התשס"ה)

3.        (א) לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) -

(1) לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו–4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה - חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);

(2) לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(3) סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(4) היה לממונה ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(5) (א) נאסרה לפי כל דין הכנסת נשק או נשיאתו במקום שבו פועל גוף ציבורי, רשאי ממונה ביטחון לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר - אם סירב להישמע להוראותיו;

(ב) הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שנקבעה לפי סעיף 10(ג) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(6) בסעיף קטן זה, "נשק" - כהגדרתו בסעיף 2 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ב) בגופים ציבוריים שיקבע השר בצו3 , יהיו לממונה ביטחון הסמכויות האמורות בסעיף זה בשינויים המחויבים גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה בעת ליווי כלי רכב או אנשים מחוץ למקום שבו פועל הגוף הציבורי.

סמכויות ממונה ביטחון

[תיקון התשס"ה (מס' 3)]

4.        (א) לא ימונה אדם לממונה בטחון אלא אם כן נמצא כשיר לכך על ידי הקצין המוסמך; ולענין מינוי בגופים המנויים בתוספת השניה לא ימונה כאמור אלא באישור קצין משטרה ונציג השב"כ.

(ב) בקשה לאישור כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון (להלן - מועמד) תוגש בכתב על ידי הגוף הציבורי לקצין המוסמך.

(ג) הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד אם התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;

(2) מלאו לו 25 שנים;

(3) הוא בוגר קורס פיקודי בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות הבטחון הכללי, בשירות בתי הסוהר או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, או שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים רצופות לפחות, במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, בעיסוק בתחום הבטחון או האבטחה, המכשיר אותו, לדעת הקצין המוסמך, לשמש כממונה בטחון;

(4) הוא בעל תואר אקדמי;

(5) הוא בעל רשיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי יריה, התש"ט-1949 (להלן - חוק כלי יריה), או שמנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו אישר שאין בידו מידע בנוגע למועמד כאמור בסעיפים 11א או 11ב לחוק כלי יריה, אשר בשלו היה ממליץ שלא לתת רשיון לנשיאת כלי יריה לאותו מועמד;

(6) הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;

(7) אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, לאשר את כשירותו של המועמד מטעמים של שלום הציבור או בטחון המדינה, לרבות לענין עברו הפלילי;

(8) נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני.

(ד) הקצין המוסמך רשאי -

(1) בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השניה והרביעית - לקבוע תנאים נוספים להשכלתו, לניסיונו ולהתאמתו לשמש כממונה ביטחון של המועמד;

(2) בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השניה והשלישית - לפטור מועמד מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(4) וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של הקצין המוסמך, כי לאור ניסיונו, הכשרתו או השכלתו, הוא מתאים למלא את התפקיד אף שלא התקיים לגביו התנאי האמור;

(3) בגוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית - לפטור מועמד לממונה ביטחון מקומי, נוסף על האמור בפסקה (2), מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(3).

תנאים לקבלת אישור למינוי ממונה בטחון

(תיקון התשס"ה)

5.        (א) אישר הקצין המוסמך את כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון בגוף ציבורי, ימסור הודעה על כך לגוף הציבורי.

(ב) (1) לא ימונה מועמד שאושר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שאישר הקצין המוסמך בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו על פי חוק זה.

(2) על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ג) מסלול ההכשרה המקצועית יאושר -

(1) לענין הגופים שבתוספת הראשונה - על ידי נציג השב"כ;

(2) לענין הגופים שבתוספת השניה - על ידי קצין המשטרה, באישור נציג השב"כ;

(3) לענין הגופים שבתוספת השלישית - על ידי קצין המשטרה.

(ד) הקצין המוסמך רשאי לפטור את המועמד ממילוי התנאי לפי סעיף זה, כולו או חלקו, בהתחשב בהכשרותיו הקודמות של המועמד.

(ה) מונה ממונה בטחון, ימסור הגוף הציבורי הודעה על כך לקצין המוסמך, ותחילת מילוי תפקידו כממונה בטחון יהיה עם קבלת תעודה מאת הקצין המוסמך, כמפורט בסעיף 14.

מסלול הכשרה לממונה בטחון

[תיקונים: התשס"ה, התשס"ה (מס' 3)]

6.        (א) החליט הקצין המוסמך שלא לאשר כשירותו של מועמד, למעט מחמת אי–התאמה ביטחונית יודיע על כך בכתב לגוף הציבורי.

(ב) הקצין המוסמך יפרט בכתב את נימוקי החלטתו בפני המועמד אם נתבקש על ידו לעשות כן, למעט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם, או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.

הודעה בדבר פסילת מועמד שלא מחמת אי–התאמה ביטחונית

(תיקון התשס"ה)

7.       השר ימנה ועדת ערר שתורכב מאלה:

(1) יושב ראש הועדה - עובד המדינה או עובד המדינה לשעבר הכשיר לשמש שופט בית משפט מחוזי, בהסכמת שר המשפטים;

(2) נציג של משטרת ישראל שהוא - קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה ושעיסוקו בתחום המבצעים, שיקבע המפקח הכללי;

(3) נציג של שירות הבטחון הכללי, שיקבע ראש שירות הבטחון הכללי - לענין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בתוספות הראשונה, השניה או הרביעית; נציג ציבור בעל ניסיון בתחום האבטחה או הבטחון - לענין החלטות הנוגעות לגופים המנויים בתוספת השלישית.

מינוי ועדת ערר

(תיקון התשס"ה)

8.        (א) על החלטת הקצין המוסמך לפי סעיף 6(א) שלא לאשר כשירות של מועמד, לרבות החלטה שלא לגלות נימוקים כאמור בסעיף 6(ב), רשאי הגוף הציבורי או המועמד להגיש ערר בפני הועדה; הערר יהיה מנומק ויוגש בכתב, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה.

(ב) הועדה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות לקצין המוסמך, לגוף הציבורי ולמועמד, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את החלטת הקצין המוסמך או להחזיר לו את הענין עם הוראות; קיבלה ועדת הערר את הערר, יינתן האישור המבוקש.

(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מוסמכת הועדה, לבקשת הקצין המוסמך, ולאחר שנתנה הזדמנות לממונה הבטחון ולגוף הציבורי להשמיע את טענותיהם בפניה, לבטל או להתלות אישור שניתן, אם מצאה שלא התקיים עוד בממונה הבטחון תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 4, או אם ממונה הבטחון לא מילא אחר ההנחיות המקצועיות שניתנו לו לפי סעיף 10; ואולם לא תדון הועדה בבקשה לבטל או להתלות אישור שניתן עקב אי מילוי הנחיות מקצועיות שניתנו לפי סעיף 10 כל עוד תלויה ועומדת בענין זה בקשה לעיון חוזר.

(ד) היה הערר על החלטה לפסילת מועמד או לביטול או להתליית אישור שניתן לממונה ביטחון שהתבססה בין השאר על טעמים רפואיים, לא תחליט הועדה בערר אלא לאחר קבלת חוות דעת של רופא מורשה בעל תואר מומחה כפי שתקבע; סירוב מועמד להיבדק לצורך עריכת חוות הדעת, יהווה עילה לדחיית הערר.

(ה) הועדה תודיע את החלטתה בכתב לקצין המוסמך, לגוף הציבורי, למועמד או לממונה הבטחון, לפי הענין, בתוך שלושים ימים ממועד סיום שמיעת הערר; הועדה תפרט את נימוקיה, ואולם רשאית היא שלא לפרט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.

(ו) על החלטת הוועדה ניתן לערער בתוך 30 ימים לפני בית משפט לענינים מינהליים.

ערר על פסילת מועמד שלא מחמת אי–התאמה ביטחונית

(תיקון התשס"ה)

8א.       (א) על פסילה של מועמד מחמת אי–התאמה ביטחונית יחולו ההוראות לפי סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

(ב) בסעיף זה, "מועמד" - לרבות מועמד לשמש כמאבטח.

פסילת מועמד מחמת אי–התאמה ביטחונית

(תיקון התשס"ה)

9.        (א) בוטל או הותלה אישור של ממונה בטחון על פי סעיף זה, ימנה הגוף הציבורי ממונה בטחון זמני שאושר לענין זה על ידי הקצין המוסמך.

(ב) הקצין המוסמך רשאי לאשר מינוי ממונה בטחון זמני גם אם לא עמד בכל דרישות חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 4(ג)(1), (2) ו-(7).

(ג) מינוי ממונה בטחון זמני יהיה לפרק זמן שלא יעלה על שישה חודשים ואולם רשאי הקצין המוסמך לאשר את העסקתו לתקופה נוספת, אם מצא כי העיכוב במינוי ממונה בטחון נבע מסיבות שאינן תלויות בגוף הציבורי.

(ד) נוסף על האמור בסעיף זה יפעל הגוף הציבורי באופן מידי למינוי ממונה בטחון בהתאם להוראות חוק זה.

מינוי ממונה בטחון זמני

10.       (א) קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי, לממונה ביטחון או לאחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בענין בקרה ודיווח (בחוק זה - הנחיות מקצועיות); השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי יימסרו באמצעות ממונה ביטחון של גוף ציבורי אחר; לענין זה, "השר הממונה" - השר הממונה על גוף ציבורי או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי, לפי הענין.

(ב) גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (א).

סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות

(תיקון התשס"ה)

10א.      (א) גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות רשאים לפנות בבקשה לעיון חוזר בהנחיות מקצועיות לאחד מאלה:

(1) לענין הנחיות מקצועיות שנתן נציג השב"כ - לפני ראש אגף בשב"כ שקבע לענין זה ראש השב"כ;

(2) לענין הנחיות מקצועיות שנתן קצין משטרה - לפני ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל או סגנו.

(ב) בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההנחיות המקצועיות; ההחלטה בעיון החוזר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ג) ראש האגף כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, רשאי בהחלטתו לאשר את ההנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך, לשנותן או לקבוע הנחיות חדשות.

(ד) אין בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) כדי לגרוע מן החובה למלא אחר הנחיות מקצועיות שניתנו.

עיון חוזר בהנחיות מקצועיות

(תיקון התשס"ה)

11.       (א) ראש הממשלה או השר, לפי הענין, ימנה ועדת ערר בת שלושה חברים והם:

(1) נציג הגוף הנותן את ההנחיה שעליה עוררים והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני נציגי ציבור שהם בעלי כישורים, ניסיון והכשרה, האחד בתחום הביטחון והאבטחה, והאחר בתחום הניהול והכלכלה.

(ב) גוף ציבורי רשאי לערור על החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 10א לפני ועדת ערר לפי סעיף זה.

(ג) ערר יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר.

(ד) ועדת ערר לפי סעיף זה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות, לעורר ולכל מי שמצאה לנכון, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את ההחלטה בבקשה לעיון חוזר או להחזיר את הענין לגוף שנתן את ההנחיה המקצועית, ולתת, לענין החלטתה, הוראות ככל שתמצא לנכון.

(ה) ההחלטה בערר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הערר, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר; החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת.

(ו) אין בהגשת ערר על פי סעיף זה כדי לגרוע מהחובה למלא אחר ההנחיות המקצועיות שעליהן הוגש הערר, אלא אם כן הורתה ועדת הערר אחרת.

ועדת ערר לענין הנחיות מקצועיות

[תיקונים: התשס"ה, התשס"ה (מס' 2)]

12.      היה הגוף הציבורי עסק טעון רישוי על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, יראו את רשיון העסק כאילו הותנה גם בקיום הוראות חוק זה.

גוף ציבורי שהוא עסק טעון רישוי

13.       (א) גוף ציבורי ימנה מאבטח אחד או יותר, לפי דרישת קצין מוסמך בגוף ציבורי ובאישורו; דרישה כאמור תינתן לאחר שהקצין המוסמך מצא כי לשם מילוי פעולות האבטחה בגוף הציבורי, נדרש מינוי מאבטח.

(ב) בקשה לאישור מינויו של מועמד לשמש מאבטח בגוף ציבורי תוגש בכתב לקצין המוסמך על ידי ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי.

(ג) הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 4(ג)(1), (6) ו–(8) ואחד מאלה:

(1) הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב1972-, או בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק האמור;

(2) הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 בחוק כלי היריה, התש"ט-1949.

(ד) הקצין המוסמך ימסור הודעה על החלטתו לגבי כשירות מועמד כמאבטח בגוף ציבורי לממונה הביטחון באותו גוף ציבורי.

(ה) לא ימונה מועמד, שהקצין המוסמך אישר את כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שעבר הכשרה מקצועית בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו כאמור בסעיף 13א ובלבד שלא חל שינוי בתנאי כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג).

(ו) על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן (ה) יחולו הוראות סעיף 5(ב)(2).

מינוי מאבטח בגוף ציבורי

(תיקון התשס"ה)

13א.     למאבטח יהיו סמכויות כמפורט בסעיף 3 לצורך ביצוע פעולות אבטחה והוא יפעל על פי הנחיות ממונה הביטחון.

סמכויות מאבטח

(תיקון התשס"ה)

14.       (א) ממונה בטחון או מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המאשר את מינויו כממונה בטחון או כמאבטח (בסעיף זה - תעודת מינוי); לענין הגופים המנויים בתוספת השניה, תיחתם תעודת מינוי של ממונה ביטחון בידי קצין משטרה ונציג השב"כ ותעודת מינוי של מאבטח - בידי קצין משטרה.

(א1) תוקפה של תעודת מינוי של ממונה ביטחון יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה, ותוקפה של תעודת מינוי של מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, וזאת כל עוד מקבל התעודה משמש בתפקיד ממונה ביטחון או מאבטח באותו גוף ציבורי; ממונה הביטחון רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מינוי של מאבטח באישור הקצין המוסמך, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו באותו גוף ציבורי.

(ב) בעת הפעלת סמכויות לפי חוק זה יענוד ממונה בטחון או מאבטח את תעודת המינוי שלו באופן גלוי לעין, ויציג אותה על פי דרישה.

תעודת מינוי

(תיקון התשס"ה)

15.      הקצין המוסמך, וכן שוטר או עובד המדינה שהסמיך אחד מהם, לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת לגוף ציבורי כדי לבדוק אם מולאו ביחס אליו ההוראות לפי חוק זה, וההנחיות שניתנו על פיו.

סמכויות פיקוח

(תיקון התשס"ה)

15א.     התוקף ממונה ביטחון או מאבטח - דינו כדין התוקף עובד הציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

תקיפת ממונה ביטחון או מאבטח

(תיקון התשס"ה)

16.       (א) מי שערב תחילתו של חוק זה הועסק בתפקיד של ממונה בטחון שלוש שנים רצופות לפחות במהלך חמש השנים לפני תחילת חוק זה, יראו אותו כאילו מתקיימות בו ההוראות הקבועות בסעיף 4(ג)(3) ו-(4).

(ב) על אף האמור בסעיף 2, רשאי גוף ציבורי שהעסיק ערב תחילתו של חוק זה ממונה בטחון להמשיך ולהעסיקו כממונה בטחון במשך 12 חודשים ממועד תחילתו של חוק זה אף אם לא מולאו לגביו התנאים האמורים בסעיפים 4 ו-5.

הוראות מעבר

(תיקון התשס"ה)

17.       (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם ראש הממשלה ושר הבטחון ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות שענינן אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות יתקין ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, יותקנו תקנות לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו–3 בתוספת הראשונה, גם בהסכמת שר הביטחון.

ביצוע ותקנות

(תיקון התשס"ה)

18.       (א) השר, בהתייעצות עם השר הממונה, כהגדרתו בסעיף 10, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספות, מטעמים של בטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו; שינוי כאמור בתוספות הראשונה, השניה והרביעית טעון גם אישור ראש הממשלה.

(ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, לגבי גופים ציבוריים המנויים בתוספות הראשונה, השניה והרביעית, תחומים מסוימים של פעולות אבטחה, שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה.

(ג) לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו–3 בתוספת הראשונה - הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, תהיה סמכות ראש הממשלה לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), נתונה לשר הביטחון.

שינוי התוספות וסייג לתחולה

(תיקון התשס"ה)

19.      עד יום תחילתו של חוק זה יביא השר לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשימת גופים אשר ייכללו בתוספת השלישית לחוק זה.

עדכון התוספת השלישית

20.      צו של שר הבטחון המגדיר את רשימת "מפעלי מערכת הבטחון" כאמור בפרט (3) לתוספת הראשונה אינו טעון פרסום, אולם למפעל תינתן הודעה על הכללתו בצו.

מפעלי מערכת הבטחון

21.      על אף האמור בסעיף 1 רשאי ראש הממשלה, בהסכמת שר הבטחון להורות כי קצין מוסמך לענין הגופים המנויים בסעיפים 2 ו-3 לתוספת הראשונה, יהיה מי שמונה על ידי הממונה על הבטחון במערכת הבטחון (להלן - נציג מלמ"ב); הורה ראש הממשלה כאמור - בכל מקום שבו נאמר בחוק זה שירות הבטחון הכללי ייקרא "נציג מלמ"ב" לענין הגופים האמורים; הוראת ראש הממשלה לפי סעיף זה, יכול שתינתן לגבי חלק מסמכויות הקצין המוסמך.

שינוי הגדרת קצין מוסמך

(תיקון התשס"ה)

21א.      (א) חוק זה יחול על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בשינויים אלה:

(1) ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או מי שהוא הסמיך לכך ישמש קצין מוסמך וימנה ממונה ביטחון ומאבטח במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(2) ממונה ביטחון במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יהיה אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה פיזית, על פעולות לאבטחת מידע ועל פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, וכן על הפיקוח על פעולות אלה;

(3) לענין סעיף4(ג)(3) יוכר גם קורס פיקודי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(4) לענין סעיף 4(ד), יחולו הוראות פסקה (1) בלבד;

(5) הוראות סעיפים 8, 10א, ו–15 לא יחולו על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

(ב) ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יקבע נוהלי בקרה ופיקוח על הפעלת סמכויות בידי ממונה ביטחון ומאבטח שמונו לפי סעיף זה.

תחולת החוק על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

(תיקון התשס"ה)

22.      בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-1958, אחרי סעיף 22 יבוא:

תיקון לחוק מבקר המדינה - מס' 32

22א.     חובת מינוי ממונה ביטחון כאמור בסעיף 2 וחובת מינוי מאבטחים כאמור בסעיף 13 לא יחולו על גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית בלבד; מונו בגופים כאמור ממוני ביטחון או מאבטחים שלא מכוח הוראות חוק זה, לא יהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה ולא יחולו לגביהם ההוראות הנוגעות לממוני ביטחון ומאבטחים לפי חוק זה.

גופים בתוספת הרביעית - הוראות מיוחדות

(תיקון התשס"ה)

23.      הוראות חוק זה יחולו גם על גופים ציבוריים הפועלים באזור כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967.

תחולה באזור

24.      תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.

תחילה

תוספת ראשונה

1. משרד ראש הממשלה.

2. משרד הבטחון.

3. "מפעלי מערכת הבטחון" ומפעלים המייצרים מוצרים עבור מערכת הבטחון כפי שיוגדרו בצו על ידי שר הבטחון.

4. לשכת נשיא המדינה.

5. משרד החוץ.

6. הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:

(א) רשות שדות התעופה;

(ב) חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן - חוק רשות הספנות והנמלים);

(ג) חברות תעופה;

(ד) חברות ספנות;

(ה) (נמחקה);

(ו) גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל.

(ז) מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י"ג בכסלו התשס"ו (14 בדצמבר 2005).

[תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשס"ז (מס' 3)]

תוספת שניה

1. משרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה.

2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

3. רשות השידור.

4. הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

5. בנק ישראל.

6. מקורות, חברת המים בע"מ.

7. חברת החשמל לישראל בע"מ.

8. בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת פלאפון תקשורת בע"מ, חברת סלקום ישראל בע"מ, חברת פרטנר תקשורת בע"מ, בזק בינלאומי, ברק אי.טי.סי (1955), החברה לשירותי בזק בינלאומיים, קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ, חברת מירס תקשורת בע"מ, וכן בעל רישיון כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אשר ניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב) לחוק האמור.

9. חברת דואר ישראל בע"מ.

10. פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ.

11. חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ.

12. חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ.

13. א. חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ;

ב. חברת פז בית זיקוק אשדוד בע"מ.

14. (נמחק).

15. הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:

(א) רשות שדות התעופה;

(ב) חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים;

(ג) חברות תעופה;

(ד) חברות ספנות.

(ה) (נמחקה);

(ו) גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל ונמצא בשטח נמל התעופה בן–גוריון;

(ז) חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ;

(ח) מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י"ג בכסלו התשס"ו (14 בדצמבר 2005).

16. המוסד לביטוח לאומי.

17. רשות מקרקעי ישראל.

18. המרכז למיפוי ישראל.

19. חברת רכבת ישראל בע"מ.

20. חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ.

[תיקונים: התשס"ג, התשס"ה, התשס"ז, התשס"ז (מס' 2), (מס' 3), התשס"ט, התש"ע]

תוספת שלישית

1. הקרן הקיימת לישראל.

2. רשות העתיקות.

3. רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

4. א. האוניברסיטה העברית;

ב. אוניברסיטת תל–אביב;

ג. אוניברסיטת חיפה;

ד. הטכניון;

ה. מכון וייצמן;

ו. אוניברסיטת בר–אילן;

ז. אוניברסיטת בן–גוריון.

5. חברת קרן הרשב"י ומורשתו בע"מ (חברה לתועלת הציבור), מספר חברה 514763606.

[תיקונים: התשס"ז (מס' 3), התשע"ב (מס' 2)]