חוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח–1998

1.    (א)  חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.

           (ב)  המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" — משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

2.    (א)  הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט–1979, יחולו גם כאשר המזכה פעל מכוח חובתו על פי הוראות סעיף 1.

           (ב)  בית המשפט רשאי לחייב את מי שגרם לסכנה שהניצול נקלע אליה, לרבות את הניצול עצמו אם גרם לסכנה זו, לשפות את מי שהושיט עזרה בהתאם לחובתו לפי הוראות סעיף 1 על ההוצאות והתשלומים הסבירים שהוציא.

3.    בכפוף להוראות סעיף 2(א), אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

4.    העובר על הוראות סעיף 1 לחוק זה, דינו — קנס.

5.    שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

6.    תחילתו של חוק זה בתום 90 ימים מפרסומו.

                                 בנימין נתניהו                                      צחי הנגבי

                                ראש הממשלה                                  שר המשפטים

                  עזר ויצמן                                          דן תיכון

               נשיא המדינה                                יושב ראש הכנסת

------------

(1) פורסם ס"ח תשנ"ח מס' 1670 מיום 30.6.1998 עמ' 245 (ה"ח תשנ"ה מס' 2398 עמ' 456). תחילתו בתום 90 ימים מיום פרסומו.