הוראות פתיחה באש - תשכחו כל מה שידעתם

פתיחה מעט דרמטית, אל תשכחו באמת את כל מה שאתם יודעים אבל בכל זאת כנראה נחדש לכם מספר דברים על הוראות פתיחה באש.

אז במה מדובר?

• הוראות הפתיחה באש אשר באות לידי ביטוי ב"נוהל פתיחה באש" מבוססות על הוראות החוק - על סמכויות (סמכות המעצר למשל) ועל סייגים או הגנות בחוק (ההגנה העצמית למשל) משום שפתיחה באש בעיני החוק היא שימוש בכח, פעם לצורך ביצוע מעצר, באותם מקרים חריגים שמתיר החוק לעשות זאת ופעם לשם הדיפת תקיפה של תוקף, כאשר מתקיימים התנאים לכך.
   
• מי שמחזיק ביותר סמכויות, יהיה בדרך כלל רשאי לפתוח באש ביותר מצבים - כך למשל שוטר וחייל (אבל גם בעלי תפקידים אחרים) אשר מחזיקים בסמכות מעצר, רשאים, במצבים מסוימים, כחלק מסמכות זו לבצע ירי לצורך ביצוע מעצרו של אדם ואילו מי שלא מחזיק בסמכות המעצר לא רשאי לעשות זאת. במסגרת הדבר כדאי לזכור כי לציבור הרחב כבר אין סמכות "מעצר אזרחי" אשר התירה בעבר לבצע מעצר גם באמצעות ירי וכיום מחזיקים בסמכות "עיכוב בידי אדם פרטי" אשר מגביל את המעכב אפילו בגרימת חבלה למעוכב.
   
• כלל הגורמים אשר מבצעים ירי כדי להגן על עצמם ו/או אחרים עושים זאת תחת סעיף ההגנה העצמית (סעיף 34י. לחוק העונשין). כלומר, שוטר, חייל, מאבטח, פקח רשות הטבע והגנים ואזרח חמוש פועלים תחת אותו עקרון חוקי אבל לא אותן הוראות פתיחה באש.
   
• גופים רגולטורים שונים קובעים הוראות פתיחה באש שונות אשר מתאימות לתפיסתם ולצרכיהם המבצעיים - זיכרו, מותר לצמצם או להחמיר עם הוראות החוק אבל (כמובן) לא להרחיב. כך למשל, לצה"ל יש הוראות פתיחה שתהיינה שונות (ומנוסחות בצורה שונה) מאלו של המשטרה שתהיינה שונות מאלו של השב"כ ושל המלמ"ב ולעיתים גופים מנחים קובעים הוראות פתיחה באש שונות לגופים המונחים על ידם מאלו שקבעו לעצמם (בפרט אם יש פער בנושא ההסמכה החוקית כמו זה שקיים בין שוטרים ומאבטחים).
   
• הוראות הפתיחה באש מחייבות את הגורמים עליהם הן חלות מכח עקרונות משפטיים שונים - תנאי מתנאי הרשיון של המשרד לבטחון פנים כאשר מדובר באזרח חמוש ופקודות הצבא שעונשים חמורים חלים על הפרתם כאשר מדובר במסגרת צבאית.
   
• אסור לערבב בין הוראות הפתיחה באש השונות - יש הבדל בין ה"אמצעי, כוונה ויכולת" של המשרד לבטחון פנים ובין "נשק, כוונה, סכנה מיידית ומוחשית, נדרשת פעולה מיידית והעדר דרך אחרת" שקבעה לאחרונה המשטרה למאבטחים המונחים על ידה.

ולבסוף שתי עובדות מעניינות במיוחד:

• בית המשפט העליון (אשר על פי פסיקותיו שופטים בתי המשפט האחרים) בוחן אירועי ירי לפי הוראות שנקבעו בפסיקה במרוצת השנים ולא לפי הוראות הפתיחה באש של הגופים השונים. כך למשל, בפרשת ניר סומך, קצין המג"ב אשר ירה בשכנו בשעה שביקש לפגוע בו עם מוט ברזל, נקבע כי בעת פתיחה באש יש לבחון התקיימותם של שבעת התנאים הבאים: (1) תקיפה שלא כדין, (2) קיומה של סכנה מוחשית, (3) דרישה למיידיות, (4) העדר התנהגות פסולה מצד היורה, (5) פרופורציה בין פעולת הנתקף לפעולת התוקף, (6) דרישת הנחיצות (נחיצות איכותית ונחיצות כמותית), (7) חובה לסגת כאשר ניתן לעשות כן. מרבית התנאים הללו (באופן לא פחות ממדהים) כלל לא מוכרים לרוב רובם של נושאי הנשק בישראל אולם לפיהם הם יישפטו בבית המשפט אם יידרשו לבצע ירי. נוכח כך, האם בכלל יש טעם בניסוח הוראות פתיחה באש של גופים רגולטוריים? התשובה לכך מורכבת ושווה דיון בפני עצמו.
   
• לאחר הזעזוע שחייב היה ליצור הסעיף האחרון אצל כל נושא נשק בישראל, יהיה הסעיף הבא מעט מרגיע - עיון בתנאים לפתיחה באש שקבע בית המשפט העליון מגלה כי הם למעשה מקלים לעומת הוראות הפתיחה באש ה"קלאסיות" משום אין דרישה לנשק או "אמצעי" או דרישה לזיהוי "כוונה". בית המשפט מקל עם היורה יותר מאשר הוראות הפתיחה (מוכרים בפסיקה מקרים בהם זוכה יורה שלא זיהה נשק, למשל, זוכה) אבל דורש ממנו דרישות שהוראות הפתיחה באש ה"קלאסיות" כלל לא מזכירות - "חובת הנסיגה" (אשר מעלה בפני עצמה שאלות לגבי מידת תחולתה ביחס לכוחות בטחון לפי "נוהל לחימה") ואיסור להתנהגות פסולה אשר הביאה לאירוע.

מסקנות - יש להכיר את הוראות הפתיחה באש הרלוונטיות לגוף, יש לחדד למאבטחים וחמושים אחרים את כללי בית המשפט העליון אשר אינם מוזכרים בהוראות הפתיחה באש "הקלאסיות", יש לדון במקרים ותגובות בנושא פתיחה באש והתאמתם למצב בשטח - למשל בשאלת פתיחה באש במקרה של נסיון הצתה.

ניתן להזמין עורך דין ממשרדנו להרצאה בנושא שבנדון.

דיונים נוספים בנושא ניתן לקיים בקבוצת הפייסבוק של המשרד "מנהלי בטחון מתייעצים" - נא ליצור עם משרדנו קשר להצטרפות.