מאמר דעה - זרוק את הגלוק 19 לפח! 

 

הגלוק 19 הוא כנראה אחד מכלי היריה הנפוצים בישראל. הבחירה בדגם זה בכותרת לא נעשתה במטרה לפקפק במעמדו כאקדח מהשורה הראשונה אלא כדי להעביר מסר והוא כי מרבית הציבור בישראל לא מחזיק באקדח המתאים לצרכיו וכתוצאה מכך לא נושא את כלי היריה שלו באופן שוטף. כידוע, כלי יריה שלא נמצא עם בעליו לא תורם לבטחונו או לבטחון הציבור ונמצא בסכנה של הגעה לידיים לא מתאימות, בין אם מדובר בגנבים ומחבלים ובין אם מדובר בבני משפחה, בהם ילדים.

 

כאמור לעיל, כותב שורות אלו טוען כי מרבית הציבור החמוש בישראל לא נושא אקדחים המתאימים לו. הבחירה בכלי יריה, במרבית המקרים, היא פועל יוצא של תקציב, "מוניטין" של אקדח או יצרן מסוים (בין היתר על בסיס המלצה של ה"חבר מהסיירת") והמלצה של המוכר בחנות אשר משום מה תמיד מגיעה בסופו של יום למדד ה"נוחות ביד" על אף שהאקדח בסופו של יום 99.99% מהזמן נמצא בנרתיק או בכספת.

 

מהו אקדח הוא הטוב ביותר? זה לא תלוי ביצרן, דגם, הדק, כוונות או לייזרים. התשובה פשוטה והיא שהאקדח הטוב ביותר הוא זה שנמצא עליך כשאתה (או אחרים) זקוק/ים לו. יותר נכון יהיה לומר כי האקדח הטוב ביותר הוא זה בעל בקוטר הכי גדול, עם הקנה באורך הכי ארוך ועם הכי הרבה תחמושת, שיהיה עליך כשתזדקק לו.

 

כלומר, נכון לומר כי גלוק 17 ב"התקן" "מיקרו רוני" עם מחסנית 33 כדור וכוונת אופטית משובחת יעיל יותר נגד מפגע מאשר אקדח קולט 380 בעל 6 כדורים במחסנית. אבל אם הגלוק 17 נמצא במשך 70% מהזמן בכספת והקולט נמצא 70% מהזמן בכיס של בעליו, ערכו של הקולט יעלה לאין שעור על זה של הגלוק, בקרות אירוע בו נזקקים לכלי יריה.

 

כדאי אולי, בהקשר זה, גם לקיים מעיין "תיאום ציפיות" ולהבין כי למרות קיומם של חריגים, כדוגמת פיגועי הטרקטורים, מרבית הפיגועים שראה "העורף" במדינת ישראל בשנים האחרונות היו פיגועים בה נעשה שימוש בכלי נשק קרים או כלי יריה מאולתרים, בהם, כך לדעת מחבר שורות אלו, חשיבות המצאות "כמות" כלי יריה בקרב הציבור עולה בחשיבותה על "איכות" כלי יריה (הכוונה לכמות הנשק ולא לפשרה ב"איכות" מיומנות נושאי הנשק, כמובן).

 

לבסוף, נזכיר בהקשר זה כי גם נשק קטן בידיים של אדם מיומן ונחוש, יכול להוביל לתוצאות מרשימות פי כמה יותר מאשר נשק "משמעותי" יותר המוחזק על ידי אדם לא מיומן, כפי שהוכיחו לא אחת אירועים בהם היו מעורבים מאבטחים, ביניהם ההתקפה על מטוס אלעל בציריך בה הצליח מאבטח המטוס, מרדכי רחמים, לסכל פיגוע שהוציאו לפועל מספר מחבלים חמושים ברובי סער קאלצ'ניקוב כשהוא חמוש באקדח ברטה בקוטר 0.22 וההתקפה בדלפק אלעל בוינה, בה הדפו מאבטחי אלעל את המחבלים כשהם חמושים באקדחי ברטה בקוטר קטן (380 ככל הנראה) ואף רדפו אחריהם אל מעבר לגבול שדה התעופה.

 

איך בודקים אם ברשותך האקדח הנכון?

 

בישראל, נכון להיום, לא זכאי כל אדם לקבל רשיון לנשיאת כלי יריה ואלו הזכאים, יקבלו, למעט חריגים, כלי יריה אחד בלבד.

 

נוכח חוסר האפשרות להחזיק ביותר מכלי יריה אחד ועל בסיס ההגדרה לעיל ביחס לאקדח הטוב ביותר (בהנחה ואין מדובר בכלי יריה אשר נרכש לצורך אחר, ספורט למשל), צריך הרוכש כלי יריה לרכוש כלי יריה שיינשא על ידו בכמה שיותר שעות במהלך היממה.

 

מרבית מחזיקי כלי היריה בישראל, כאמור, רוכשים כלי יריה שלא מתאים להם. איך יכול אדם לבדוק זאת ביחס לעצמו? התשובה מאוד פשוטה – עליו לשאול האם הוא השאיר לאחרונה את כלי היריה בכספת בבית במהלך פעילות כלשהי. עבודה במשרד, רכיבה על אופניים או ריצה, הליכה לגן השעשועים עם הילדים, חתונת הצהריים של קרוב המשפחה הרחוק (שאין לו כוונה לשתות במהלכה כי הוא צריך נהוג), כולן פעילויות שלא צריכות להפריע לאדם לשאת כלי יריה ואם הוא השאיר בבית את כלי היריה במהלכן, כנראה שהאקדח לא בהכרח מתאים לצרכיו.

 

 

חשיבות ההסלקה

 

כאמור, האקדח הנכון הוא זה שיינשא על ידי בעליו מרבית שעות היממה. למדד זה יש להוסיף קריטריון נוסף: הסלקה.

 

 

בישראל, לא רק שניתן אקדח אחד בלבד, הרשיון לשאת כלי יריה נלקח מהאדם בקלות רבה (רבה מדי). בנסיבות אלו, יש לו, לאזרח החמוש אינטרס גדול כי עצם נשיאת כלי היריה לא תחשף. לא מדובר רק בנהג ברכב הנוסע לצידו בכביש שבו הוא עלול לפגוע בטעות, אלא גם בשכנים למשל. בנסיבות אלו של מחלוקת על הכביש, סכסוך שכנים וכו', יכול כלי היריה להוות בסיס לתלונת שווא נגד נושא כלי היריה, דבר שעלול להוביל רק לא לביטול הרשיון אלא גם להסתבכות פלילית פוטנציאלית.

 

לכך יש להוסיף גם שאלת ההרתעה. בעבר נהוג היה לחשוב כי כלי יריה מרתיע מפגעים פוטנציאליים. כיום, מסיבות שונות שאין זה המקום לדון בהן, קו מחשבה זה כבר לא נחשב לרלוונטי וההפך הוא הנכון: נושא כלי היריה אשר יזוהה ככזה, עלול למצוא עצמו יעד ראשון של מפגע אשר עלול אף לבקש לעשות שימוש בנשקו של האזרח נגד הציבור סביבו ואילו נושא כלי יריה מוסלק יקשה על המפגע ויפתיע אותו בירי מהיר ומדויק.

 

בהתחשב בשתי אלו, להסלקת כלי היריה חשיבות רבה כיום, יותר מתמיד.

 

 

איך בוחרים את האקדח הנכון?

 

נראה כי המסקנה המתבקשת היא כי, למעט חריגים, כלי היריה המתאים ביותר עבור מרבית האוכלוסיה הוא אקדח קטן, בעל מחסנית חד טורית וקוטר הגדול ביותר שאקדח מסוג זה יאפשר.

 

 

במה דברים אמורים?

 

למעט חריגים, אקדחים הגדולים מתשעה מ"מ יהיו כנראה גדולים מדי לנשיאה מהסוג המפורט ברשימה זו. קוטר הקליע שלהם ועוצמתו יחייבו אותם להיות כבדים ורחבים מדי לנשיאה "אפקטיבית".

כך גם ביחס לאקדחים בעלי מחסנית "דו טורית" בשל העובדה כי מחסנית זו תהפוך את כלי היריה לעבה מדי מכדי להתאים לשיטת הנשיאה המוזכרת כאן.

אקדחים אשר יתאימו לשיטה זו הינה אקדחים קומפקטיים, חד טוריים ובעלי קוטר שיהיה לרוב תשעה מ"מ ואפילו קטן מכך (עד לרמה סבירה של "כח עצירה").

 

חשוב להדגיש כי לצד העובדה כי אקדחים אלו יהיו נוחים לנשיאה קבועה ומוסלקת, יהיו מי שיזכירו כי הם יהיו מאוד לא נוחים לירי ויקשו על לפגיעה במטרה. לא ניתן להתכחש לכך, אבל בהכשרה מתאימה, לרבות ב"מחיר מבצעי" של התקרבות למטרה, ניתן להתגבר על כך והרי כאמור לעיל עדיף לאין שיעור אקדח שפוגעים בו פחות טוב "ביד" מאשר אקדח שפוגעים בו מצוין, "על העץ".

 

 

הערות אחרונות

 

מטרת רשימה להביא לחשיבה מחודשת ולעורר דיון בתחום ולא להתיימר לקבוע "כללים" כלשהם.

 

יש מי שהדברים אינם רלוונטיים לו משום שהוא נושא את נשקו לכל מקום ומצליח להסליק אותו על אף גודלו.

 

וכן, לא מן הנמנע כי חלק מהאמור כאן לא יהיה רלוונטי לאדם מסוים או קבוצת אנשים. אדם גדל גוף, למשל, לא יתקשה להסתיר על גופו כלי יריה מסוים, אשר באותן נסיבות יבלוט אצל אדם קטן מידות. בקהילות מסוימות, למשל, ייתכן ומקובל לשאת כלי יריה בצורה גלויה ואין משמעות להסלקה. כך גם ביחס לחלק מהעקרונות האחרים ברשימה זו.

 

 

סוף דבר

 

מרבית נושאי כלי היריה בישראל עושים זאת למטרת "הגנה עצמית" (על אף שהדבר אינו מופיע יותר ברשיון כפי שהיה לפני נהוג בעבר).

 

יש עניין, הן לנושא כלי היריה והן למדינה, כי כלי היריה ישמש להגנת בעליו והציבור ולא יהווה סיכון להם וזאת ניתן להשיג רק על ידי נשיאת כלי היריה על ידי בעליו וטוב מכך, שבעליו יהיה מיומן בהפעלתו.

 

במצב הנוכחי, בו מרבית הציבור רוכש (מסיבות כאלה ואחרות) כלי יריה שלא מתאימים לצרכיו, קשה להשיג מטרה זו וראוי כי הציבור, סוחרי הנשק וגם האגף לרישוי כלי יריה יפעלו ביחד לשינוי התופעה בדרך של הסברה והדרכה.

 

 

*המאמר נכתב במטרה לגרות חשיבה בתחום כלי הירייה ולעודד דיונים. הקוראים מוזמנים להגיב ולתקוף את התאוריה המוצגת במאמר.

 

פרי נובוטני הוא מדריך ירי מוסמך המשרד לבטחון פנים, משטרת ישראל וצה"ל ומשתתף פעיל במספר ענפי הקליעה.