פעולה בהסכמה, האומנם?

במסגרת ההדרכות אשר אנו מעבירים לגופים פרטיים וציבורים אנו פורסים בפניהם את מקורות הסמכות לפעולות אנשי אבטחה בישראל. בין היתר אנו מפתחים דיון בפעולות אנשי ביטחון באינטראקציות השונות שלהם עם אזרחים מתוקף עקרון ההסכמה.

משמעותו של עקרון זה בשפה פשוטה היא כי ניתן לבצע פעולות אשר האדם מנגד הסכים באופן מודע לביצוען. לדוג': מאבטח אשר אין בסמכותו בחוק לדרוש מאדם להזדהות בפניו.

במצב כזה יכול מאבטח לבקש מאדם להזדהות בפניו באמצאות מסמך מזהה. אם האדם מסכים ומציג למאבטח מסמך מזהה הרי שפעולתו בוצעה בשל הסכמתו לבקשת המאבטח ולא בשל הפעלת סמכותו החוקית שאיננה קיימת.

הדברים אומנם נראים פשוטים, אבל בפועל הם קצת יותר מורכבים, בוודאי בהיבט המשפטי של פעולות אנשי ביטחון. בית המשפט העליון כפי שחלקכם מכיר פסק בנושא פעולות אשר מבצעים שוטרים בהסכמתו של אדם לפני מספר שנים ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל.

פסק הדין עסק בפעולות שונות של שוטרים ומכאן ההקבלה המתבקשת לאנשי ביטחון אשר מפעילים סמכויות. בית המשפט העליון קבע כי שוטרים רשאים לבצע פעולות בהסכמתו של אדם בכפוף לתנאים הבאים: ההסכמה חייבת להיות מדעת, לאדם ישנה אפשרות לסרב וסירובו של אדם להסכים לפעולה של שוטר אשר נשענת על הסכמתו לא תעמוד לרעתו, קרי סירובו לא יהווה חשד עצמאי.

ברצוננו להדגיש כי נדרשת זהירות גדולה בעת ביצוע פעולות אבטחה/ביטחון אף אם נעשות בהסכמתו של אדם, שכן המרחק קצר מאד בין ביצוע פעולה לגיטימית (שיתכן שמבוצעת באופן קבוע לאורך תקופה ארוכה) הנסמכת על הסכמתו לבין זה שמאבטח/איש ביטחון יבצע עבירה פלילית ו/או יגדיל את הסיכון בחבותו המשפטית.

כידוע לכולם העולם המתועד של ימינו מעלה את הסוגיות הללו באופן ישיר ומהיר לאינטרנט והרי לפניכם סרטון אשר העלה אדם אשר מנהל שיח עם שוטר. הסרטון מחדד לטעמנו את הדילמות בפעולות אנשי ביטחון אשר נסמכות על עקרון ההסכמה:

לסרטון- לחץ כאן

בניתוח פשטני של הסרטון וללא הכרות עם הנפשות הפעולות ניתן לומר בזהירות המתבקשת מספר דברים בסיסים:

• עולם מצולם ומוקלט כבר אמרנו! למרות שהסיטואציה המצולמת רגועה ואדיבה לכאורה התנהלותם של הצדדים תבחנה באופן יסוד במידה והדברים יפתחו לכדי אירוע חריג כלשהו. לכן, יטיבו גופים העוסקים בביטחון להפנים מצב קיים זה ולהכשיר ולצייד את הכוחות הפועלים בשטח לא רק בכלים טכנולוגים דומים כפי שעושה המשטרה בתקופה האחרונה אלא בעיקר בהכשרות יסודיות ובמתן ביטחון בהפעלת סמכויות אם וכאשר יידרש לכך איש הביטחון וזאת על אף נוכחות המצלמות בזירה.

• על בסיס הצפייה בסרטון ניתן לומר כי בכל הנוגע לעקרון ההסכמה השיח בין הצדדים נשמע מלומד ומנומס ברובו (יתכן כי נוכחות המצלמה תרמה לנושא), אך דבריו של השוטר על כך כי סירובו של אדם לביצוע בקשתו עלול לעורר אצלו חשד יכול להכשיל את פעולתו ואף להופכה ללא חוקית. שהרי, כפי שכבר ציינו בית המשפט העליון אשר נדרש לסוגיה קבע כי סירובו של אדם לביצוע פעולה בהסכמה על ידי שוטר לא יהווה כשלעצמו בסיס לחשד עצמאי!  נקודה זו היא מהותית, שכן אם ולצורך הדוגמה בלבד, פעולת השוטר הייתה חושפת ראיות לכאורה לקיומה של עבירה פלילית כלשהי ניתן להניח בזהירות ולאור פסיקות בתי משפט, כי עצם פעולותיו של השוטר פסולות ונעשו בחוסר סמכות.

• ניתן לומר לחיוב כי השוטר איננו נרתע מנוכחות המצלמה, מדבר באדיבות ואיננו חושש מחשיפת זהותו. בנקודה זו ראוי לציין כי ישנן סיטואציות בהן שוטר, מאבטח איש ביטחון חייב להזהות ולהסביר את מהות פעילותו לאזרח בכפוף לתנאי החוק.

• ניתן לומר כי לשם ביצוע פעולה המבוססת על עקרון ההסכמה רצוי כי איש הביטחון ישלוט באופן מעמיק במקורות השונים של על מנת שיכול להחליט בזמן אמת כיצד לפעול באופן הראוי והחוקי. יתכן והשיח בין הצדדים אשר נבע מתוך רצון לקבל את הסכמתו של אדם לביצוע הפעולה כלל לא היה נדרש במקום בו שוטר רשאי להפעיל את הסמכויות המוקנות לו בחוק ולפעול על פי התנאים המגודרים.

וכמובן שתמיד עדיף לנהל דו שיח גם אם הוא נינוח על כביש בלילה :)