בשנת 2010 הוציאה משטרת ישראל נוהל בשם "שימוש בתרסיס פלפל על ידי מאבטחים". נוהל זה נכתב נוכח ההבנה, כי במהלך הפעילות השוטפת של מערכי האבטחה עלה צורך להעניק למאבטחים כלי נוסף שיאפשר להם לממש את סמכויותיהם תוך הפעלת שימוש בכוח אך מנגד גם לגרום להקטנת הצורך בשימוש בכוח פיזי שעלול לגרום נזק מתמשך, או שימוש בנשק חם.

 

מדובר למעשה בכלי נוסף ב"ארגז הכלים" של המאבטח במדרג הפעלת הכוח שעשוי לצמצם את הצורך בשימוש בכוח פיזי על ידי המאבטח ולהפחית את הסיכוי לפגיעה פיזית חמורה במי שמופעלת כלפיו הסמכות.

 

נוהל זה קבע מהן העילות לשימוש בתרסיס פלפל ואף את הוראות ההפעלה בתרסיס. הנוהל הגדיר כי מאבטח יוכל לבצע שימוש בתרסיס פלפל באחד משני מצבים: א. לצורך הגנה עצמית מפני תקיפה שאינה כדין. ב. לצורך הפעלת הסמכות החוקית של המאבטח – בנסיבות בהן קיימת למאבטח סמכות בחוק להפעיל כוח סביר ובתנאי שאין למאבטח בנסיבות אלו אמצעי פחות פוגעני כדי לבצע את משימתו.

 

הוראות הפעלת התרסיס מתוארות לפי מדרג וכפופות כמובן לבחינה האם קיימת עילה להפעלת התרסיס; כך למשל, יש להזהיר את האדם כי אם לא יחדל, יופעל כנגדו התרסיס, ורק אם האדם לא נענה לאזהרה ניתן להשתמש בתרסיס כנגד אותו אדם (הנוהל מפרט בדיוק כיצד השימוש יתבצע), יש להפסיק את השימוש מיד עם הסרת ההתנגדות ועוד.

 

נספח א' לנוהל מגדיר את "אפיון האמצעי". בין היתר, מצביע אפיון זה על סוגי התרסיסים בהם ניתן להשתמש ומתאר שני דגמים העונים לדרישות המשטרה, דגמים מאושרים. עוד צוין בסעיף 8 לנספח א': "כמות התרסיס: מיכל המכיר חומר במשקל של 50-100 גר', בהתאם לדגם".

 

נראה לכאורה, כי הדרישה לשימוש בתרסיס שמשקלו בין 50-100 גרם מעניקה לתרסיס סטטוס חדש לגמרי, מאחר ולפי חוק כלי יריה, תש"ט-1949 (להלן: החוק), מדובר בכלי יריה.

 

האם תרסיסי הפלפל אותו מגדירה המשטרה בנוהלה הינו בלתי חוקיי?

סעיף 1 לחוק כלי יריה, הינו סעיף הגדרות, ולעניינו מביא הוא שני מונחים חשובים, הגדרה למונח "כלי יריה" ולמונח "מכל גז מדמיע".

המונח "כלי יריה" קיבל הגדרה רחבה בחוק זה ""כלי יריה" – פירושו כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אזיבר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מכל גז מדמיע". (ההדגשה אינה במקור, פ.נ.)

מכאן, כי מכל גז מדמיע, לפי הגדרת החוק, אינו נחשב לכלי יריה ולכן ככל שאותו אביזר עומד בדרישות החוק, לא חלות כלפיו האיסורים והרגולציות המפורטות בחוק.

אם כך, עלינו לבחון עתה את הגדרת החוק את המונח "מכל גז מדמיע" – "מכל המיועד להגנה עצמית, שמקל תכולתו הוא כפי שנקבע בתוספת והוא מכיל או סוגל להכיל או לפלוט חומר שסופו וריכוזו קבועים בתוספת, ובלבד שמנגנון ההפעלה שלו אינו כולל תרכובות של חמרי בערה או נפץ".

 

התוספת לחוק מונה שני סעיפים המתייחסים לסוגי החומרים שיחשבו "מיכל גז מדמיע"; סוג החומר הראשון הינו "CS" (ortho-chlorobenzal-malononitile) – מדובר בחומר המרכיב את מיכל גז המדמיע הקלאסי, משמע גז או תרסיס, שגורם סטרס נפשי לזמן קצר, באמצעות גירוי העיניים או מערכת הנשימה. הגז מגרה את הרקמות הריריות של העין, האף, הפה והריאות. נגרם בכי, עיטוש, שיעול, קשיי נשימה, כאב בעיניים ועיוורון זמני. (הגדרה מויקיפדיה).

 

סוג החומר השני המוגדר בתוספת לחוק הוא Capsaicin, חומר זה הוא למעשה התרכובת הנמצאת בתרסיס הפלפל. תרסיס פלפל הוא תרסיס המכיל קפסאיצין, החומר הפעיל בפלפל חריף; התזתו על פני אדם גורמת לגירוי עז בעיניים עד למצב של לדימוע מיידי, קשיי נשימה, גודש באף, שיעול, ודלקת. השפעות אלה נמשכות כחצי שעה לאחר התזה בודדת אך תופעות הלוואי הקלות יותר, עלולות להימשך גם שעות. (הגדרה מויקיפדיה).

 

לגבי שני החומרים שתוארו להלן, נקבעו אותם פרמטרים בתוספת לחוק. על ריכוז החומר הפעיל במכל להיות 2%, ועל המשקל הנקי המרבי של תכולת המכל לעמוד על 30 גרם.

משמעות הדבר היא שמכלי גז מדמיע שיעמדו בקריטריונים הללו, קרי אחד משני סוגי החומרים, אשר ריכוז החומר הפעיל בהם הוא עד 2% ותכולתם היא עד 30 גרם – יחשבו למכלי גז מדמיע לפי החוק ולכן לא יחשבו לכלי נשק לפי חוק זה. מכאן, כי כל מכל גז מדמיע שחורג מהגבולות אותם קבע החוק, לא יחסה תחת הגדרת "מכל גז מדמיע" ולפיכך יחשב ככלי יריה, לפי ההגדרה שהובאה לעיל (ובפירוט: "כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם.... ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור.... ").

 

לפיכך, נשאלת השאלה, האם המשטרה כאשר הוציאה את הנוהל בעניין שימוש בתרסיס פלפל ע"י מאבטחים, התכוונה לכלול אמצעי זה בהגדרת כלי יריה או שמא מדובר בטעות? בנוסף יש לשאול מה התוצאה התקבלת מניתוח זה שערכנו זה עתה, האם תידרש המשטרה להעניק רישיונות לשימוש בתרסיסי פלפל?

 

בנוסף לעניין זה חשיבות רבה שכן קיימים מקומות רבים בהם ניתן לרכוש מכלי גז מדמיע או תרסיסי פלפל אך רבים ממקומות אלה לא מבהירים ומחדדים לקונה את ההבחנה שהובאה לעיל. לכן יתכנו מצבים בהם אנשים ירכשו מכלים שתכולתם היא מעל 30 גרם ולמעשה יבצעו רכישה של כלי נשק, עם כל ההשלכות לכך, ללא ידיעתם.

  

פעולה בהסכמה, האומנם?
הפתרון לדילמות, נגישות החוק ונהלי העבודה בשטח.
זיכוי חשוד עקב פעולה בחוסר סמכות וההשלכות האפשריות כלפי מערך האבטחה
חוות דעת משפטית -איזוק במהלך עיכוב
סמכות העיכוב קמה כאשר מתעורר חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או כאשר מתעורר חשד סביר כי אדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם/ציבור/מדינה.
שימוש נכון בטרמינולוגיה על ידי מאבטחים
משרדנו מעביר מספר פעמים בשבוע הדרכות לקבוצות שונות של מאבטחים הפועלים בקרב גופים שונים ומגוונים. אך למרות ההבדל בין הגופים והגורמים המנחים אותם, אנו נתקלים בשימוש דומה מצד המאבטחים במילים אשר מבטאות מונחים אותם הם לומדים במסגרת תחומים אחרים בהכשרתם.
הוא מי שהוא טוען שהוא?!
חבר כנסת מפורסם מגיע לשער כניסה לגוף ציבורי ומבקש להכנס ללא בידוק בטחוני – מה על המאבטח לעשות ומה המשמעות החוקית של הדברים?
אמצעי וכוונה- נוהל ולא חוק!
במסגרת השיעורים העיוניים המהווים כיום חלק אינטגראלי מכל קורס אבטחה במדינת ישראל מחיובים החניכים ללמוד את הוראות הפתיחה באש. מעל לכל הנהלים שלומדים החניכים בולט משפט אחד שאותו צריכים כל החניכים לשנן: זיהוי "אמצעי וכוונה מיידי ומוחשי".

הרשמה לניוזלטר