משרדנו מעביר מספר פעמים בשבוע הדרכות לקבוצות שונות של מאבטחים הפועלים בקרב גופים שונים ומגוונים. אך למרות ההבדל בין הגופים והגורמים המנחים אותם, אנו נתקלים בשימוש דומה מצד המאבטחים במילים אשר מבטאות מונחים אותם הם לומדים במסגרת תחומים אחרים בהכשרתם.

מצאנו לנכון להתייחס למספר מונחים שכאלו שכן, כפי שנסביר בהמשך, למונחים בהם משתמשים אנשי אבטחה יש חשיבות המעידה על הלך רוחם בעת שמבצעים פעולות אבטחה, דבר שיכולה להיות לו משמעות משפטית מרחיקת לכת בעת בחינת האירוע.

נציג להלן מספר דוגמאות לביטויים שונים, אותם שמענו מפי המאבטחים, הדורשים לדעתנו התייחסות יותר מעמיקה.

• "ריכוך" (דוגמא לשימוש: "במסגרת עיכוב, במידה ונתקלים בהתנגדות נותנים מכה לריכוך" – במונח "ריכוך" משתמשים מדריכי קרב מגע בבתי ספר שונים, כאשר מנסים לתאר פעולות לביטול התנגדותו של היריב. אך כאשר אנו בוחנים מונח זה, לא ניתן שלא לתהות כיצד הגיע אל הלקסיקון הביטחוני. ייתכן, כי השימוש במונח הוא לגיטימי בנסיבות מסוימות, כך למשל כאשר נדרש אדם באימון קרב מגע לבצע תרגיל הכרוך בניסיון לאזוק יריב הנועל את מרפקיו, "מקשיח" את מרפקיו, דבר המצריך מתן מכה קלה כדי לגרום לשחרור המרפק.

מלבד הדוגמא שהובאה לעיל, נראה כי המונח "ריכוך" איננו שייך ללקסיקון הביטחוני. מונח זה מבצע השוואה בין אדם לבין חפץ והשוואה זו פוגעת בכבודו ואף יכולה בסיטואציות מסוימות, כאשר עניין זה או אחר מובא לבחינתו של בית המשפט, לרמוז מה היה הלך רוחו של המאבטח שהתלוותה לפעולה הפיזית. מקום שמאבטח השתמש בכוח במסגרת עבודתו ונדרש ממנו להוכיח ששימוש זה נעשה בסמכות ובמידתיות – השימוש בביטוי זה עלול להקשות עליו לעשות זאת.

לדעתנו, ראוי להעניק לפעולות אלו, אותם מלמדים בשיעורי קרב המגע, שם יותר הולם, המתאר את הסיטואציה אך לא פוגע בכבודו של מי שכלפיו מופעלת הסמכות, ואף לא במפעיל הסמכות עצמו.

• "לפנק" (דוגמא לשימוש: "פינקתי אותו עם בעיטת הדיפה") – מונח זה מבטא לדעת רבים זלזול ואף מתייחס בצורה צינית לסיטואציה בה מתבצע שימוש בכוח מצד המאבטחים. עלינו להיכנס לנעליו של שופט בבואנו לבחון את השימוש במונח זה; עלינו לתאר לעצמנו מצב בו מאבטח מוסר את עדותו במשטרה בנוגע לאירוע אליו היה שותף ובו נדרש היה להפעיל כוח סביר. כאשר משתמש המאבטח במונח "לפנק" כשנשאל לגבי מידת הכוח בה השתמש או אופן הפעלת הכוח, מונח זה עלול לתת לחוקר המשטרה או לשופט את הרושם שהמאבטח מתייחס בקלות דעת לעניין הפעלת הכוח עד כדי גיחוך מצידו. גישה זו שעלולה להשתמע מהבחירה השגויה במילים, והצורה הלא נכונה של הצגת הדברים, יכולה להביא לכך שיפתח במקרה זה תיק במשטרה (אם היה באותו מקרה סיכוי כי אפשרות זו לא תתרחש), להגשת כתב אישום ואף להרשעה פלילית בבית משפט.
• "חיפוש גופני אלים" – (דוגמא לשימוש: "נתקלתי בחשוד שהתנגד לחיפוש ולכן בצעתי חיפוש גופני אלים") אחת מסמכויות המאבטחים הינה סמכות החיפוש לאחר שמתעורר חשד שאדם מחזיק שלא כדין נשק או שעומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שעומד לבצע עבירה שעלולה לפגוע בביטחונו של אדם, הציבור או המדינה (האחרון- במקרה ומדובר בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים). על פי האמור בחוק, אם החשוד מתנגד לחיפוש ניתן לבצעו ואפילו להשתמש בכוח סביר. לדעתנו יש לחדול מהשימוש במונח "חיפוש גופני אלים" ובמקומו יש לאמץ את המונח "חיפוש גופני בכוח סביר". המילה "אלים" גוררת אחריה קונוטציה שלילית בתיאור האירוע, כאירוע אלימות, בעוד שפעמים רבות השימוש בכוח לא היה כה חמור שיגרור התייחסות כה קיצונית לאירוע. בנוסף, בזמן הכשרת המאבטחים יש להטמיע במסגרת הלקסיקון הביטחוני שלהם את המונח "כוח סביר" ולא ביטויים שיעוררו תגובות מיותרות ולוחמניות יתר על המידה, כגון המילה "אלים".
• "וידוא הריגה" – (דוגמא לשימוש: "בצעתי על המחבל וידוא הריגה") מונח אליו התייחסנו בכתבה "אלמנת המחבל נגד מדינת ישראל" בגיליון חורף 2010 של עיתון מצודה. לעומת "וידוא הריגה" המונח "וידוא נטרול" עוסק בפעולה הנחוצה כדי לוודא כי אדם מסוים אינו מסכן את סביבתו. וידוא נטרול לא חייב להתבצע עם כלי ירייה דווקא – אפשר לוודא נטרול על ידי אזיקת אדם, למשל – ואינו חייב להסתיים במותו של אדם. חשוב לדעתנו להטמיע את השימוש במונח וידוא נטרול ולא את המונח וידוא הריגה, שכן ראשית וידוא נטרול אינו מחייב כי תתבצע הריגה במסגרת הנטרול ולכן מונח אינו מהווה ביטוי מדויק של המצב. שנית, כמובן שלמילה "הריגה" משמעות כבדה מאוד ואף יכולה להעיד על כוונתו של המאבטח בעת ביצוע הפעולה ולסבכו באירוע בו לקח חלק.
• "ירי לפלג גוף תחתון" – (דוגמא לשימוש: "במסגרת נוהל מעצר חשוד מבצעים ירי לפלג גוף תחתון") בנהלי פתיחה באש שהוציאה משטרת ישראל הנובעים מפסיקת בית המשפט העליון מצוין, כי במדרג הנוגע לנהלי פתיחה באש, ניתן להגיע במצבים מסוימים עד "ירי לעבר הרגליים". השימוש במונח זה הינו מהותי ויש לפסול מכל מקום שימוש במונח "ירי לפלג גוף תחתון". כאשר מאבטחים מבצעים ירי המכוון לפלג גופו התחתון של החשוד, בניגוד לרגליו, התחום הפיזי אליו מבצעים את הירי גדל גם לאזורים נוספים כגון הירך והאגן (בצה"ל ירי לרגליים מוגדר כירי לאזור שתחת הברך) אשר עלולים להגדיל את האפשרות שיתכנו מקרי מוות רבים יותר כתוצאה מירי זה ועל כן החשיבות המיוחדת המיוחסת לביטוי "ירי לעבר הרגליים" לעומת "ירי לפלג גוף תחתון".

כפי שנאמר, המונחים שהובאו לעיל מהווים ביטויים המוכרים לנו מתוך הדרכות שאנו מעבירים ושומעים מפי המאבטחים, אך אין ברשותנו רשימה סגורה של ביטויים מהם יש להיזהר. מטרתה של כתבה זו היא לנסות ולהגביר את המודעות לעובדה שיש להיזהר בלשון, להטמיע בקרב המאבטחים את האמור, להקנות להם ביטויים נכונים יותר ואף לשקול איך הדברים אותם אומרים עלולים להתפרש בפני רשויות החקירה ובית המשפט.

יודגש, כי בית המשפט מתייחס בכובד ראש למילותיו של המאבטח בעת אירוע. בין אם מדובר בעדויות שמסרו עדים לאירוע ובין אם מדובר בעדות שמסר המאבטח עצמו למשטרה. לעניין זה נביא להלן שני פסקי דין בהם קיימת התייחסות מצד בית המשפט למקרים שכאלו ונראה כיצד התבטאות המאבטח בסיטואציה משנה את תפיסתו של בית המשפט את האירוע.

• פסק הדין בעניינו של ארנולד אלטגאוז: מדובר במקרה בו מאבטח בית-ספר ירה בטכנאי מזגנים לאחר שהאחרון לא שמע לדרישת המאבטח להזדהות בפניו כאשר ביקש להיכנס אל חצר בית הספר ואף התפרץ פנימה. בתגובה המאבטח שלף את נשקו, הזהיר את המתפרץ, ירה באוויר ואז ירה אל פלג גופו העליון ואף ירה בו פעם נוספת בראשו ובכל למעשה גרם למותו. בית המשפט המחוזי לא קיבל את גרסתו של המאבטח, כי סבר שמדובר במחבל בשל תגובתו הספונטנית, לאחר שירה בטכנאי המזגנים אשר אותה תיאר באוזני אשתו כ"תמונה כבדה" ואת הטכנאי תיאר כ"בריון" ולא כמחבל. לדעת בית המשפט, גרסה זו לא מתיישבת עם מי שסבור כי הציל חייהן של ילדות שהיו נתונות בסכנת חיים נוכח כוונתו של החשוד כמחבל.
• פס"ד בעניינו של אדם טדסה: המאבטח אדם טדסה הואשם בהריגה של לקוח שהתפרץ לבנק אותו איבטח. לאחר חילופי דברים בין השניים המאבטח ירה בגרונו של הלקוח ומיד לאחר מכן שם את ידיו על ראשו וצעק "מה עשיתי, מה עשיתי!" בית המשפט המחוזי התייחס לאמרה זו בבואו לבחון את האירוע וקבע, כי עצם קריאתו זו של המאבטח מעידה כי לא חשב שמדובר במפגע על רקע ביטחוני, כפי שטען, שכן במצב כזה לא היתה מתבטאת כזו חרטה מצידו שכן הוא ביצע מעשה לשם הצלת חיים. לדעת בית המשפט האמרה מהווה סממן לכך שהמאבטח הכיר את האדם בו ירה, ידע כי מדובר בלקוח של הבנק ולא במחבל ואמרותיו לאחר הירי ממחישות זאת באופן מובהק.

לסיכום, בית המשפט מתייחס במלוא הרצינות לאמרות היוצאות מפיהם של מאבטחים המפעילים כוח בסמכות החוק. בית המשפט נדרש לאזן בין הזכות לחיים ולחירות במקרים רבים לבין הצורך לאבטחה, במיוחד במדינה כמו מדינת ישראל. מדובר במשימה לא פשוטה שפעמים רבות נקבעת לפי המונח "סבירות הכוח". מאחר ובדרך כלל קשה לאמוד ולבחון האם הכוח שהופעל בסיטואציה זו או אחרת היה "סביר", נתלה בית המשפט בהתנהגותו של המאבטח ובתפיסתו את המתרחש. במצב זה בו לכל מילה בה משתמש המאבטח יש משמעות כבדה לעניין גורלו. נמליץ כי המסר יועבר מטה אל העוסקים במלאכה, וכי מלבד שאר הנהלים והפקודות ישימו לנגד עיניהם את העובדה שעליהם לשקול בכובד ראש את הצורה בה מתבטאים.